?

Log in

Я здесь случайно.
Recent Entries 
8th-May-2027 01:07 pm - Вступление


Здесь вы можете оставить мне сообщение (комменты скринятся).

Здесь вы можете посмотреть мои посты выборочно в соответствии с тагами:

amsterdam  army  astrophoto  books  belgium  bottles  cambodia  cars  children  cinema  coffee  cognac  dreams  dna-genealogy  economics  family  france  genealogy  georgia  germany  history  hitech  humor  hungary  israel  italy  japan  jaffo  java  jerusalem  jordan  kharkov  lithuania  macro  me  mediterranean  memories  photo  nature  people  peru  prague  politics  predictions  programming  retro romania  scotland  ski  sex  software  stockholm space  startup  story  thailand  tea  travel  ukraine  ussr  war  whisky  ДФ  еда  лытдыбр  стихи  песня  жопа  коллекция, командировка, Новый год

Оглавления рассказов об армии:
army-summary

Оглавления рассказов об истории семьи, мемуары, генеалогия, ДНК-генеaлогия, война, история:
history-summary

Альтернативная история
Старые газеты

Оглавления рассказов об еде и питье:
food-drink-summary

Путешествия:
Камбоджа, Перу, Япония, Бельгия, Италия/Франция, Шотландия, Грузия, Вена, командировка в Гренобль, США (Лас Вегас, Йосемити, СФ), Румыния, Литва, Стокгольм, Эльзас, Тоскана, Иордания, Италия Cinque Terre, Будапешт, Северная Италия, командировка в США, США (Чикаго, Нью Йорк), Лыжи во Франции, Норвегия, Венеция

Поездки по Израилю

website statistics
15th-Feb-2017 01:21 pm - Семья Савин
Савины - предки моей жены.



Сара Абрамовна Савина, прабабушка моей жены

Савины родом из местечка Мир в уезде Новогрудок, Минской губернии.
Первый раз они появляются в ревизской сказке 1850 года:


  Ревизская сказка мещан евреев м.Мир, 1850, где сказано:
№195. Иосель Довидов Сава, в 1834  - пропущен, в 1850 - 50
Иоселя жена Мнуха Пинхусова                                 52
Его сыновья: 1) Пинхус                 новор.                 16
             2) Авраам                     новор.                 8
Азриель Аранов Мерниковский             16               32
Зельман Борухов Мерниковский            36, в отлучке
Ф. 333, оп. 9, д. 439, лл. 455об.-456.



С ними вместе записаны Мерниковские. Кто это – не ясно. Может родственники?
Мерниковские есть и в предыдущих ревизских сказках, а семья Сава переехала в Мир, по-видимому, между 1834 и 1850 гг.

В 1853 году Абрам уходит в рекруты:
данные ревизских сказок ...Collapse )

Теперь начинается самое интересное. Вот, что рассказывал о семье Савин Михаил Вольпин:



Мать у меня из Белорусии, она переехала в Россию из местечка Мир под Минском, такое известное место, говорят.
Там какие-то бои даже были, поэтому Мир и называется. Она родилась в 1902 г. Месяц я не знаю
Бабушку я еще застал Хана Абрамовна Савина, год рождения я не помню и год смерти я не помню
Она умерла , наверно в году 35-ом, 6-ом году, во так примерно.
Она жила вместе с нами, в одном доме.
Дедушку я не видел и не знаю. Абрам, его звали Абрам, потому, что моя мать Софья Абрамовна, Абрам, а отчество даже я не знаю.
Он служил еще в николаевской армии, он был 25-ти летним рекрутом. Он имел право на жительство кругом, короче говоря. Он 25 лет отслужил. Но уже его не было в живых.
Бабушка была домохозяйка.
Братья и сестры моей мамы. Значит, у мамы были 2 сестры и один брат.Все умерли уже.
Брата звали Пинхус Абрамович, Петя. Старшую сестру звали Рахель Абрамовна а младшую сестру звали Ева Абрамовна. У них у всех были семьи.
Рахель Абрамовна была замужем за Жуховитским. Она была Савина тоже, а стала Жуховитская. А он по-моемому, он был торговым работником.
Она сама тоже работала вместе с ним, в киоске, они торговали, у них лавка была.
А Ева Абрамовна работала в артели какой-то. Я не помню, кем она там работала, но она кем-то работала в артели.
Жену Пинхуса звали Раиса Наумовна. Ее фамилию даже не знаю.
Они все жили в Куйбышеве.


Т.е. найденный Абрам, рекрут вполне подходил бы под дедушку Михаила Вольпина, но тогда его мама Сара Абрамовна должна была родиться, когда Абраму было 62 года. Вполне вероятно, что несколько лет Сара Абрамовна себе добавила (или была ошибка), но все равно, получается преклонный возраст. Более того, сестра Сары Ева дродилась (по крайней мере по документам) в 1906 (Абраму было 66 лет!). А умерли они в 1980е, что подтверждает год рождения после 1900ого.
С другой стороны, вполне подходит и фамилия, и факт службы рекрутом.
Впрочем, то, что старший сын Абрама назван Пинхусом, может означать, что Абрам сын Пинхуса Сава (1834 г.р.), и тогда он мог быть 1860х г.р. и родить детей в 1900е, но у Пинхуса нигде сын Абрам не числится (и никто кроме Абрама сына Йоселя рeкрутом не записан).
Так что тут требуется еще работа по выяснению состава семьи в начале 20 века
באחד בפברואר 1940 הוחלף באזורנו הממשל הצבאי בממשל אזרחי. היה זה לאחר "משאל העם" שנערך בשטחים שסופחו לברית המועצות בעקבות חלוקת פולין בין ברית המועצות וגרמניה. באותו משאל הצביעו כרגיל למעלה מ99%- מכל בעלי זכות ההצבעה בעד הסיפוח.
כל התפקידים החשובים באדמיניסטרציה האזרחית החדשה, גם במקום הקטן כבעיירה שלנו, נמסרו לפקידים שהובאו במיוחד מאוקראינה שמעבר לגבול הישן (הגבול שבין פולין לרוסיה לפני 1.9.1939). רק לתפקידים פחותי ערך, טכניים
בעיקרם, נתקבלו פקידים מקומיים, פרט למשרד האזור של המפלגה, בו לא ניתנה דריסת רגל לאנשים מקומיים.
אם כי, לכאורה, אין לשפוט מהנעשה בעיירה קטנה כמלינוב על מדיניות המשטר, נראה לי, כי כל מי שנזדמן לו להכיר את המשטר הסובייטי מקרוב, יסכים כי קשה להניח שבהרכבת האדמיניסטרציה בשטחים שסופחו לרוסיה היה מקום לתופעות מקריות ויוצאו דופן וכי הדבר לא בוצע בהתאם למדיניות מפורשת והנחיות ברורות ומפורטות מן המרכז. יש על כן לדעתי, ללמוד גם מן התופעות שהייתי עד להן במלינוב על המדיניות וההנחיות שעמדו מאחוריהן.
הממשל הצבאי הקים רק גוף אחד מקומי: מועצה כפרית (למלינוב היה סטטוס של כפר). מועצה זו היתה במידה רבה גוף פיקטיבי לצורכי תעמולה בלבד וגם בשטח זה של תעמולה שמשה זרוע מבצעת של המפקד הצבאי במקום. היא שדאגה להבטחת השתתפותם המלאה של כל תושבי העיירה ב"משאל העם" על הסיפוח. מועצה כפרית זו הורכבה מקומץ הפעילים הקומוניסטים היהודים במקום, ואליהם צורף אוקראיני אחד פועל בטחנת הקמח המקומית, בור ועם הארץ שמעולם לא השתייך למפלגה כלשהי ולא התעניין בפוליטיקה. כראש המועצה המקומית נתמנה קומוניסט יהודי, יהודה מוהל, איש השומר הצעיר לשעבר שעלה ארצה ב1929- וחזר לפולין כ4- שנים אחרי כן לאחר שגורש מן הארץ בעוון פעילות קומוניסטית. לפני גירושו היה שנה במאסר, עם שובו לפולין לא חזר למלינוב, השתקע בוורשה, המשיך בפעילות קומוניסטית, נתפס ונידון ל6- שנות מאסר. לאחר שריצה 4 שנים שוחרר לרגל חנינה כללית כחודש ימים בלבד לפני פרוץ המלחמה בין פולין לגרמניה באחד בספטמבר 1939. אחרי שחרורו חזר לעיירת מולדתו וכאן "זכה" לראות בהתגשמות חלומותיו, אלא שנתאכזב מהר מאד כפי שנראה להלן.
משהוחלף הממשל הצבאי בממשל אזרחי נתנו כנראה מגבוה הוראות חדשות, אשר להרכבת השלטון המקומי ולבחירת אנשים מקומיים לשרות המדינה. נתמנתה מועצה כפרית חדשה, שבראשה הועמד הפועל האוקראיני הנ"ל. הקומוניסטים היהודים סולקו כולם באמתלה שהם "ציוניים" לשעבר. יתר-על-כן גם נפסלו לא רק לשמש נציגי האוכלוסייה, אבל גם לשרות ממשלתי כל שהוא (כלומר השלטון החדש התעלם לגמרי מן העובדה שבשנים האחרונות לפני הכיבוש הסובייטי כבא לא היו הבחורים הנדונים ציונים, כי אם קומוניסטים פעילים, ואף סבלו וישבו בבית הסוהר למען הקומוניזם). יתכן גם כי פעל כאן שיקול שלפני הכיבוש הסובייטי לא הייתה מפלגה קומוניסטית בפולין מוכרת על ידי מוסקבה, כי היא פוזרה לפני כן באשמה שלשורותיה הסתננו הרבה פרובוקטורים ולמעשה היה כל קומוניסט לשעבר חשוד כפרובוקטור, מה גם שהבחורים הנ"ל באמת היו פעם ציונים ובעלי ייחוס משפחתי בלתי פרולטרי. היה משום לעג הגורל בעובדה שאותו קומוניסט יהודי שישב חמש שנים במאסר בעוון פעילות קומוניסטית לא יכול היה לקבל עבודה כלשהי למחייתו במשטר הסובייטי והתקיים בעזרת תמיכה חשאית מאביו שהיה שוחט והתקיים בעצמו באותו זמן בדוחק רב משחיטה בלתי לגלית. בסופו של דבר לאחר השתדלויות רבות קבל הבחור עבודה כמלווה בקר שנלקח מידי האיכרים במסגרת אספקת חובה. (לימים אחרי המלחמה, הצליח שוב לעשות "קריירה" בפולין הקומוניסטית ונתאכזב שנית – לפי מכתבים שנתקבלו אצל אחיו בארץ הוא מחכה כעת לתורו לעלות ארצה).
למועצה הכפרית החדשה נתמנו, כלומר "נבחרו" פה אחד, לפי הצעת נציג השלטון 12 איש, ביניהם רק נציג אחד של האוכלוסייה היהודית, על אף העובדה שהיהודים היוו כ50%- מכלל האוכלוסייה. נציג יהודי זה הייתה אישה יהודייה – דינה הולצהקר – שנבחרה לתפקיד, כנראה בזכות היותה בלתי מפלגתית בעבר ובזכות היותה גם אסירה לשעבר, אלא שהיא לא "ישבה" עבור קומוניזם, כי אם עבור עבירה פלילית: היא חטפה שטרות שלה מידיו של אדם – צ'כי נוצרי – שהלווה לה כסף וזרקה אותם לתנור לעיניו ובביתו. היא גם לא היתה בעלת "ייחוס פרולטרי" כי אם חנוונית. לפני כן בצעה מעשה הונאה ביחס לחנוונית יהודיה אלא שההיא העדיפה להתדיין אתה אל הרב ולא לפני ערכאות הגויים.
על כל פנים היתה זו אישה בעלת שם רע בכל חוגי האוכלוסיה. קשה כמובן לקבוע אם נעשתה בחירה זאת מתוך צרות מוח בלבד, או מתוך בוז ולעג מכוונים כלפי האוכלוסיה היהודית.
מצבה הכלכלי של האוכלוסיה היהודית היה בכי רע. כאמור לעיל היו יהודי העיירה חנוונים זעירים, בעלי מלאכה, עגלונים וקצבים. פרט לרוקח אחד לא היו בעלי מקצועות חופשיים אלא אם למנות על מקצועות אלה שני שוב"ים (שוחטים ובודקים) וארבעה מורים ו"מלמדים."
עם הכיבוש הסובייטי נסתם מקור כל הפרנסות היהודיות. החנויות כולן נסגרו לאחר מכירת כפייה מבוהלת תוך ימים ספורים. המשיכה להתקיים רק חנות "כל בו" אחת אשר נוסדה בשנים האחרונות של השלטון הפולני ע"י פולנים נוצרים לשם התחרות עם המסחר היהודי עם שלט "חנות נוצרית" ובסיסמת "שלנו - אלינו" השלט הוחלף, החנות הוכרזה כממשלתית ושמשה מעתה, להלכה, מקור אספקה יחידי של סחורות צריכה כלשהן לאוכלוסיה. להלכה – מפני שלמעשה היא ספקה לחם ומנות זעומות של מוצרי צריכה ראשוניים בלבד. מרבית הסחורות, במידה שהגיעו נמכרו רק לפי תלושים, אשר נתנו לפקידות הסובייטית בלבד.
החייטים היהודיים נאלצו להתארגן בקואופרטיב, אשר עבד על פי הזמנות ממשלתיות. היות והיתה חובה לעבוד גם בשבתות, ואף ביום הכיפורים, פרשו ממנו כמה חייטים קשישים ונותרו מחוסרי עבודה, כי לא היה להם לא דורש ולא דואג. העגלונים עבדו חלקית עבור הרשויות הממשלתיות השונות, אלא שמספר ההובלות פחת בהרבה ושכרם היה זעום. כ20- צעירים וצעירות התקבלו למשרות פקידותיות נמוכות במשרדים החדשים, כ80%- מן האוכלוסיה היהודית נשארו ללא כל אמצעי קיום. אין לדעת אם השלטונות היו מגיעים פעם לתוכניות שיקום כלשהם עבור האוכלוסיה היהודית שנושלה מפרסותיה הקודמות. בכל אופן במשך 21 חודשי השלטון הסובייטי עד פלישת הנאצים ב22- ביוני 1941, לא נעשו כל ניסיונות "פרודוקטיביזציה" מתוכננת. לא היתה גם עבודה "שחורה." אמנם היו לפעמים עבודות עונתיות בחקלאות במשקים שהולאמו, כגון איסוף סלק סוכר, או איסוף תפוחי אדמה, אלא שלעבודות אלה "גויסה" כל האוכלוסיה ללא יוצא מן הכלל, פרט לזקנים ילדים וחולים, ועבור עבודות כפייה זו לא ניתן כל תשלום, מאחר שלהלכה היתה זו עבודה "בהתנדבות" למען "הצלת היבול."
במצב זה התקיימו היהודים בחלקם על חשבון מלאי של מזונות שהוכן לפני המלחמה וממכירת חפצים אישיים לאיכרים תמורת מזונות. חלק נאלץ היה לעסוק בשוק השחור, כלומר בתיווך בעסקות הנ"ל ובאחרות, על אף הסיכון הרב שבהתעסקות זו ומחוסר כל ברירה אחרת.
במידה שאפשר על כן לשפוט מן הניסיון והדוגמה של עיירה אחת, אם כי כאמור לעיל אין להניח כי עיירה זו היתה יוצאת דופן – התעלמו השלטונות הסובייטים ממצבה המיוחד של האוכלוסיה היהודית שנבע ממבנה כלכלי וסוציאלי מיוחד במינו שהתגבש במשך דורות. לא ננקטו כל אמצעים כדי לאפשר להם השתלבות קונסטרוקטיבית בחברה ובמשק הסובייטיים. יתר על כן, היהודים נאלצו בעקיפין כדי להתקיים במובן הפיסי להמשיך ולהתעסק במקצועות בלתי פרודוקטיביים באותו הבדל שלפני כן, בפולין הקפיטליסטית היה הדבר, לפחות נסבל ע"י המשטר בעוד שבמשטר החדש היתה התעסקות זו בלתי חוקית וגררה אחריה רדיפות ועונשים חמורים. למעלה מזה – כל החנוונים לשעבר וגם בניהם, כולל אלה שטרם הגיעו לבגרות הוכרזו כאלמנט א-סוציאלי, נתנו להם תעודות זהות מיוחדות מסומנות במספר 11 ובסימונים מיוחדים. בתעודות זהות אלו לא יכלו לעבור לגור לעיר מחוזית, בה יכלו אולי ללמוד מקצוע חדש, או לרכוש השכלה כדי להיהפך לאלמנט "פרודוקטיבי."
היהודים נענשו, על כן, על היותם בלתי פרודוקטיביים בעבר במשטר הקפיטליסטי, כאילו היתה זו אשמתם. (לפי אותו הגיון צריך היה גם להעניש את הפועלים על היותם מנוצלים במשטר הקפיטליסטי), והעונש התבטא בכך שנחסמה בפניהם הדרך להיהפך לפרודוקטיביים גם במשטר החדש – מצב שגרר אחריו שוב עונשים חדשים.
נדמו ושותקו כליל גם החיים הציבוריים והתרבותיים. פסקו לפעול תנועות הנוער, חברות הצדקה וארגון הקהילה הרשמי. נסגרו "החדרים" ופסקה הוראת תורה ועברית. רק בבתי הכנסת לא נגעו, לפי שעה, לרעה, אם כי הם התרוקנו ממילא מפני שפרט לזקנים, שלא היה להם מה להפסיד, לא רצה אף איש, שקיווה לקבל עבודה כלשהי להכתים את עצמו ב"קלריקליזם" וב"קונטר-רבולוציה" – שההליכה לבית הכנסת היא, כידוע, סימנה המובהק.
ספרית "תרבות" נסגרה. כל הספרים שהיו בה, שמרביתם היו אגב ספרות יפה ובחלקם בסקטור האידישאי אף של מחברים שמאליים וגם קומוניסטים הושמדו. במקום ה נפתח מועדון כללי, בו התקיימו אספות הסברה, הוקרנו סרטי תעמולה וקוימו ריקודים כל ערב עד חצות.
מלבד זה קוימו שעורים ללימוד הקונסטיטוציה הסטלינית, אבל לא קוימו כל קורסים מקצועיים לנוער ולמבוגרים ואף לא ללימוד השפות הרשמיות הרוסית והאוקראינית, שידיעתם היתה חיונית לקבלת עבודה פקידותית כלשהי. יתכן כי גם כאן פעל שיקול נסתר כי האוקראינים ממילא יודעים את שפתם וליהודים אין צורך לדאוג (היהודים אמנם דיברו אוקראינית נלעגת, אבל לא הכירו את כללי הדקדוק והכתיב של שפה זו).
13th-Feb-2017 09:39 pm - Фотосайты
С фотосайтами сложно.
Некоторые не понимают - зачем это вообще. Мне это как раз понятно - смотришь чужие фотографии, думаешь как снять то, что нравится у других, пытаешься показать свои, долго думаешь почему они получают мало внимания, что надо улучшить и т.д.

Но конструктивной критики там не дождешься - никто на это время тратить не будет.
Я не знаю мест, где можно получить критику работ бесплатно. За деньги - наверняка есть.

Есть сайты вроде 500px - там выставляются и профессионалы, чтобы у них брали уроки, там ты "лайкаешь" фотографии зная, кто их автор, подписываешься на тех, кто тебе нравится

Проблема там в том, что чтобы на тебя обратили внимание (хороший вопрос - зачем? - ну скажем, чтобы почесать эго) - надо лайкать других, писать им комменты и т.д. Некоторые вообще это делают неразборчиво - пишут восторженные комменты всем, с любым качеством работ

А сейчас я подсел на сайт GuruShots. Там проводятся конкурсы с призами (примеры тем - "Low Light","Cameras and Photographers","Cover Photo","People in Nature","Rainy Weather","Animal Kingdom","The Color Blue"), голосование анонимное, есть всякие приколы вроде смены фотографии, которая участвует в конкурсе, если она плохо идет и т.д.

Но там другая проблема - чтобы твоя фотография показывалась другим людям для голосования, надо голосовать самому, пару раз в день и просматривать уйму очень плохих фотографий.

Но мне нравится. Советую попробывать себя.

Цель та же - учиться, смотреть на работы других, почесывать эго, когда твоё фото в сотне лучших фотографий, совершенствовать навыки снимая специально для конкурса
Израильский поэт Ицхак Ламдан, автор поэмы "Мецада" и фразы "שנית מצדה לא תיפול" (опять Мецада не падёт) - брат моей прабабушки. Я о этой ветке семьи уже писал

Вчера у нас в гостях были его дочь с мужем.

Про поэта я был в курсе, а вот про ее маму не знал. Она из богатой немецкой семьи, промышленники, из за идей сионизма приехала в 1925 в Израиль, не зная иврита. В Тель Авиве в качестве учителя иврита ей и посоветовали Ицхака Ламдана - так они и познакомились.

Недавно нашли ее из Германии из городка в котором жили ее предки - делали книгу о гимназии, которую закончила ее мама (это была одна из немногих гимназий, где девочек учили математике и латыни, а не только вышиванию и они хотели проверить как сложились судьбы этих девочек).
Сделали передачу, выпустили книгу сама Яэль съездила в этот городок. А потом ей прислали тремпель (как это по вашему - плечики) с фирменным знаком завода ее деда - кто то из тех, кто видел эту статью нашел такой в гостинице в Эльзасе и попросил его там, чтобы отправить ей.

После хрустальной ночи сестра ее мамы уехала в Англию, брата ее мамы послали в концлагерь, но у семьи были деньги и его выкупили.
Мама ее мамы была в Израиле, когда родилась Яэль, но потом решила вернуться в Германию, чтобы продать дом, так там и умерла в конце 30х

Муж Яэль - Джордж - из детей киндертранспорта - когда маленьких детей без родителей вывезли из германии в англию
Его мама погибла в Аушвиц, а папу он не знал - родители развелись когда ему был год. Потом в 50е в Израиле по фамилии случайно он нашел родственников отца, а позже и с ним встретился. Ему 86 лет, каждый год в Германии читает в школах лекции о холокосте
Котлеты - 500 гр фарша 1 яйцо, 1 луковица, 2 кусочка хлеба разможенные в молоке. Можно еще мелко нарезанный чеснок. Соль перец


Шарики - мясной фарш, смешать с панировчными сухарями, обжарить в масле.
Соус - лук, чеснок поджарить, перемолоть если дети не любят кусочки лука, с томатной пастой нагреть, добавить шарики и 15 минут помешивая на среднем огне
Повторили маршрут Субботского по западу кратера Рамон.

Получилось 19 км, 6.5 часов (у Субботского вышло 17 км и 5 часов, хотя шли по одному маршруту!)
Шли впятером.



Вот карта:

Read more...Collapse )
Поехали с парой друзей из Беер Шевы на фото пикник на горе Авнон
40 минут от Беер Шевы, через Иерухам, ночь температура +7 по прогнозу, + 4 по термометру в машине, пустыня, вид на Большой Каньон




Смотреть далее ...Collapse )
На этот Новый год мы поехали в циммер всего на одну ночь, но зато на Юг (юга хотелось именно мне).




Начали в пятницу двумя семьями с маршрута нахаль Барак
Там надо учитывать, что от 90ой трассы еще не менее получаса надо ехать по плохой проселочной дороге. Причем чем дальше проедешь, тем меньше идти. Мы проехали не очень много и еще с минут 40 шли до начала подъема.

Read more...Collapse )
9th-Jan-2017 07:43 pm - Deep Sky
100% увеличение галактика Андромеда (М31), 135 сек, 24мм



туманности и галактикиCollapse )
This page was loaded Feb 26th 2017, 7:49 am GMT.